תהליך היווצרות הברק
Question:

סופות ברקים הן תופעה אקלימית והיא נפוצה בכל העולם וגם בישראל.
עוצמת הזרם החשמלי האדירה בברק עשויה להגיע ל- 150,000 אמפר, אשר מלהיטה את האוויר לטמפרטורות גבוהות (מעל 27,000 מעלות צלזיוס) וגורמת לו להתפשט וכך נוצר הרעם.
הברק נוצר באופן הבא: תחילה מהתנגשות בין טיפות מים וגושי קרח בענני קומולונימבוס בנוכחות רוחות חזקות, נוצרת הפרדת מטענים המלווה במתח והצטברות אנרגיה חשמלית עצומה (בדומה לחשמל סטטי). כאשר המתח עובר סף מסוים הברק מתפרץ בצורה של זרם אלקטרונים הנע מהענן כלפי הקרקע. בהתקרבו לקרקע נוצר זרם נגדי של מטענים חיוביים, ונוצר נתיב מיונן, והברק נראה כפרץ אור עז. כפי שראינו, הברק מחפש מוליך חשמלי באדמה כדי לפרוק את המטען החשמלי, לכן הוא מסוכן! ויש לפעול לפי המלצות מערכת ההגנה מפני פגיעות ברק.

בסרטון הבא תמצאו הסבר יותר מפורט דרך אמצעי המחשה מגוונים (איורים, אנימציות, תצלומים) על מאפייני ברקים, תהליך היווצרותם ודרכי התגוננות - תוך קישור התופעה לארץ.

היזכר במידע שלמדת מההסברים למעלה ומהסרטון, וגם מהנקודות מטה, בפרט על חשמל סטטי.
כי עליך לקשר אותם לניסוי הבא שמדגים שלבים מסוימים בתהליך היווצרות הברק אך בתופעה קצת אחרת אך המהות נשמרת.

מתואר בפניכם ניסוי בו לקחו סרגל פלסטיק ושפשפו אותו בעזרת מטלית צמר. ואחר-כך חיברו את הסרגל לנורית באמצעות חוט מוליך, והחזיקו ביד (שאין בה עודף אלקטרונים) את החוט המוליך השני היוצא מהנורית. מטרת הניסוי היא לבחון האם הנורית תאיר או לא.

אילו מהתשובות הבאות חושפת לנו את תוצאת הניסוי עם הסבר נכון ומדויק?
14 People tried to answer this question

כתוצאה מפעולת השפשוף, עברו אלקטרונים ממטלית הצמר לסרגל, ולכן נוצר חשמל סטטי. האלקטרונים זורמים מהסרגל הטעון לכיוון היד בגלל המשיכה החשמלית ועוברים דרך הנורית כדי לפרוק את המטען החשמלי, ולכן הנורית תאיר.

כתוצאה מפעולת השפשוף, עברו פרוטונים ממטלית הצמר לסרגל, ולכן הסרגל נטען חיובית. הפרוטונים זורמים מהסרגל הטעון לכיוון היד בגלל שהיא ניטרלית, ועוברים דרך הנורית כדי לפרוק את המטען החשמלי, ולכן הנורית תאיר.

כתוצאה מפעולת השפשוף, לא יקרה כלום לסרגל משום שהוא עשוי מפלסטיק והוא אינו מוליך, זה חומר מבודד שעשוי מיסודות שבאטומים שלו אין אלקטרונים חופשיים לכן לא יכול לקרות מעגל חשמלי כי אין בו מקור אנרגיה, ולכן הנורית לא תאיר.

כתוצאה מפעולת השפשוף, עברו אלקטרונים ממטלית הצמר לסרגל, ולכן הסרגל נטען שלילית. ונוצר חשמל סטטי, כלומר יש מקור אנרגיה אבל משום שהסרגל לא מחובר בצדו השני ליד או לנורית, אז אין פה מעגל סגור, ולכן הנורית לא תאיר.

כל הכבוד ! תשובה נכונה :)

האנלוגיה בין הניסוי שלנו לברק היא במיוחד במשיכה וההתפרקות החשמלית.

החשמל הסטטי שנגרם משפשוף הסרגל במטלית צמר דומה למטען החשמלי שנוצר בתוך ענני קומולונימבוס בשל החיכוך בין טיפות המים וגושי הקרח שיצר מבנה של סוללה בעלת שני קטבים, והאנרגיה החשמלית העצומה מתפרקת כנתיב מיונן של זרם אלקטרונים בין הענן והקרקע (בגלל המשיכה החשמלית; האלקטרונים מחפשים אובייקט טעון חיובית על הקרקע) ונוצר הבזק אור שזה הברק, ואילו בניסוי שלנו האלקטרונים נמשכים לפרוטונים ביד ולכן עוברים דרך המוליכים לנורית והאנרגיה החשמלית מתפרקת לתוכה וגורמת לה להאיר.

תשובה שגויה :( נסה שנית ..

שים לב שאנו מדברים רק על מעבר של אלקטרונים מגוף לגוף. זאת מכיוון שרק אלקטרונים יכולים לצאת מהאטום ולנוע. הפרוטונים נשארים כל הזמן קבועים בגרעין ולא זזים ממנו.

תשובה שגויה :( נסה שנית ..

קרא בבקשה על הנושא חשמל סטטי. בו תמצא מקרים שונים על כך שטוענים גופים מבודדים כמו פלסטיק במטען חשמלי. הצטברות המטענים עשויה ליצור הפרש פוטנציאלים בין הגוף הטעון לבין גופים אחרים ועל ידי כך נוצרים כוחות משיכה או דחייה.

תשובה שגויה :( נסה שנית ..

תחשוב לאיזה קטבים הנורית מחוברת.
תיעזר בסרטון הוידאו שמתאר את הקטבים של הענן והקרקע, ובחיבור אליהם דרך הנתיב המיונן נוצר פרץ אור עז (הברק).
דוגמה נוספת: לחשוב על הקטבים של הסוללה החשמלית ועל מסלול תנועת האלקטרונים.



Comments:
1.  shachaf ifaat (12.01.2017 am 12.59.43)
הניסוי באנלוגיה לברק

התרשמתי מאוד מהשאלה המושקעת, המעניינת ודורשת מחשבה ברמה גבוהה בנושא הברקים.  בסרטון המצורף לשאלה מצאתי הסבר מפורט דרך אמצעי המחשה מגוונים (איורים, אנימציות, תצלומים) על מאפייני ברקים, תהליך היווצרותם ודרכי התגוננות - תוך קישור התופעה לארץ. הסרטון חידש והוסיף לי ידע רב ומעניין בנושא הברקים.  למדתי על ענני קומולונימבוס ואיך ברקים נוצרים. 

התרשמתי מאוד מהניסוי שתואר שהדגים שלבים מסוימים בתהליך היווצרות הברק ומהשאלה שדרשה חשיבה והעמקה בהקשר לניסוי. לדעתי, האנלוגיה בין הניסוי לברק היא מאוד יפה. מההסבר הנילווה לניסוי למדתי שהחשמל הסטטי שנגרם משפשוף הסרגל במטלית צמר דומה למטען החשמלי שנוצר בתוך ענני קומולונימבוס.  במציאות -האנרגיה החשמלית העצומה מתפרקת כנתיב מיונן של זרם אלקטרונים בין הענן והקרקע ונוצר הבזק אור שזה הברק. בניסוי האלקטרונים נמשכים לפרוטונים ביד ולכן עוברים דרך המוליכים לנורית והאנרגיה החשמלית מתפרקת לתוכה וגורמת לה להאיר.

כמו כן הנקודות האישיות שהוסיפו חברי הקבוצה, הרחיבו ונתנו מידע נוסף ומעניין.

חנא הוסיף נקודה בביתו בנצרת, כך שהנקודה קשורה מאוד לחיי היום יום של חנא. חנא הוסיף שכבת מידע לשאלה של היווצרות הברק. ע"י הוספת ניסוי שקשור לתופעת הברקים. חנא הדגים ניסוי בכדור פלזמה. כדור הפלזמה הומצא על ידי ניקולה טסלה בעקבות ניסיונות שביצע בזרם חשמלי בתדר גבוה.  כדורי פלזמה משמשים כאלמנט עיצובי או כהדגמה לתופעות המתרחשות בפלזמה. חנא הדגים והוכיח בצורה יפה ומעניינת בעזרת כדור הפלזמה, שבתוך הברקים יש זרימה של מטענים, שגוף האדם מוליך והברקים מחפשים אובייקט מוליך להתפרקות. בנוסף חנא הדגים מכת ברק זעירה. חנא הוסיף הסברים מעשירים לסרטון ונקודה זו תורמת ומרחיבה את השאלה של היווצרות הברק.

כדי להרחיב את הנקודה של חנא, הייתי מוסיפה מידע על תופעת הפילמנטציה. חוטי  פלזמה נוצרים בין האלקטרודה והזכוכית, ונראים כאלומות רבות של אור צבעוני. תופעה זו ייחודית לפלזמה, ונקראת פילמנטציה.  (כדור פלזמה, ויקיפדיה)

בנוסף, חנא שכח להוסיף ביבליוגרפיה ממנה לקח את ההסברים לכדור הפלסמה. הייתי מוסיפה את הערך: כדור פלזמה,ויקיפדיה, נדלה מ:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A4%D7%9C%D7%96%D7%9E%D7%94

בועז, שגר בחיפה, הוסיף תמונה של ברקים מעל חיפה, אשר הוסיפה שכבה נוספת של ידע בקשר לאנרגיה האגורה בברק ולמה אי אפשר לנצל אותה. זה מידע שמעורר מחשבה ואולי בעתיד כן נוכל לנצל אנרגיה זו. בועז הסיף ביבליוגרפיה ממכון דוידסון.

היבא הוסיפה נקודה שקרובה לחיים שלה מחיי המעונות בטכניון. היא הוסיפה ניסוי של חשמל סטטי שערכה עם בלון ששיפשפה והעבירה מעל השיער של חברה שלה. הרעיון מאוד יפה ומחומרים שזמינים לכל אחד בבית. היבא כתבה את ההסברים בשפה יפה וברורה.   לנקודה של היבא הייתי מוסיפה ביבליוגרפיה:

חשמל סטטי, ויקיפדיה

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C_%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99

2.  Makienko Olga (15.01.2017 pm 07.45.15)
The static electricity experiment

I really liked the experiment and once have also made it at school.

​The experiment helps to understand deeper the nature of the static electricity: how the positive and the negative charges are being grouped​.

It may be also conduct a similar experiment using a comb and fluorescent lamps.

What to do:

1) To take the fluorescent light bulb and comb into the dark room.

2) To charge the comb on your hair or sweater because to build up a lot of charge for this experiment.

3) To touch the charged part of the comb to the fluorescent light bulb and to watch very carefully.

4) It should be seen small sparks. 

What Happened: When the charged comb touched the bulb, electrons moved from it to the bulb, causing the small sparks of light inside. In normal operation, the electrons to light the bulb come from the electrical power lines through a wire in the end of the tube.

         I liked the experiment with the plasma ball that Hanna has conducted: it is very impressive! It demonstrates the capabilities of the static electricity. Hanna has demonstrated the principal elements of this phenomenon.​Once I was a witness of an experiment with the plasma ball conducted in the Museum of Nicola Tesla, Croatia.​ It was amazing.​

It may be interesting to learn more about the plasma ball. Additional applications​ can be found here:

 http://www.arborsci.com/cool/ top-10-demonstrations-with- the-plasma-globe

 

Boaz`s topic was about the enormous energy of lightning. It is necessary to collect and use this energy.

Very interesting facts can be found here:

http://www.realclearscience. com/blog/2012/05/could-we- harness-lightning-as-an- energy-source.html

 

Heba has conducted a very interesting experiment based on a principal of static electricity.

​The experiment procedure and the the explanation were very clear.

​If I think about some additional experiments to Heba`s one, it may be interesting​ to compare different materials in their capability to produce the static charge: ​is it true that the rubbing wool produces it better than hair? An experiment could be designed in order to test different materials

 

3.  Bary Ilan (16.01.2017 am 01.37.49)
משוב לשאלה בנושא הווצרות הברקים

אהבתי מאוד את השאלה שלכם, מכמה סיבות:

  • הקבלה מאוד יפה בין תהליך היווצרות הברקים בענני הקולונימבוס לתהליך טעינת הסרגל בחשמל סטאטי. 
  • הצעתם ניסוי פשוט שקל ליישמו (בלי לחכות לסופת ברקים :) )
  • התשובה הנכונה ושלושת המסיחים מאוד מפורטים ודורשים חשיבה והבנת הנושא. אין תשובות טריוויאליות שקל לפסול מראש. ההסברים שהוספתם ל4 התשובות מחדדים את ההבנה.
  • הנקודות שהוספתם על המפה מאוד רלוונטיות ותומכות בלמידה:
    • הקפדתם גם בכתב וגם בע"פ על שפה מדעית תקנית ומדויקת
    • ההסבר והסרטון על כדור הפלסמה מאוד מאלף, ומציג בברור כמה תופעות הקשורות לתופעה הפיזיקאלית של היווצרות הברקים כמו מסלול הפריקה שהיונים מחפשים (חנא – אני מקווה שהאצבע שלך בסדר...)
    • סרטון הברקים וההסבר על בעיית הברקים בטיסות מלמד על העוצמה האדירה של הברק
    • הסרטון עם הבלון ושפשופו בשיער (כל הכבוד לבחורה על הסבלנות!) מראה בצורה מאוד ברורה את נושא הפרדת המטענים והחשמל הסטאטי. ההסבר הכתוב בהמשך תורם אף הוא להבנה

נקודות לפיתוח ושיפור:

  • על אף שההקבלה בין המתרחש בענן לחשמל הסטטי בסרגל היא יפה, היא לא אינטואיטיבית ללומד, וכדאי להרחיב בנושא לפני שאילת השאלה, או להפנות את הלומד לסרטון שלכם על החשמל הסטטי עם הבלון, או לאתר שמתאר את התופעה, כמו למשל  השיעור הבא המתאר היווצרות חשמל סטאטי כתוצאה משפשוף:

http://www.physicsclassroom.com/class/estatics/Lesson-2/Charging-by-Friction

  • סרטון הרעמים ארוך מדי – אפשר לערוך, לקצר, ולהוריד חלק מהדיבור הלא ראוי (למשל בזמן 2:12)
4.  Bryger Boaz (24.01.2017 am 01.13.46)
תהליך היווצרות הברקים חשמל סטטי

השאלה מפתיעה! ולכן בעלת ערך לימודי גבוה. במיוחד למי שלא התנסה בניסוי המוצע בשאלה – אמנם כולנו יודעים כי ברק הוא התפרצות של כמות אנרגיה עצומה, אך זה מפתיע כיצד חשמל סטטי הנוצר באמצעים פשוטים כגון שפשוף מטלית צמר על גבי פלסטיק עשוי לייצר מספיק אנרגיה להדלקת נורה חשמלית.

הראיתם בסרטון ובנקודות שהוספתם דוגמאות רבות ושונות המדגימות תהליכים של היווצרות מטענים חשמליים וזה נותן תחושה שיותר קל להבין ולהשתכנע כיצד זה קורה בעננים. בדוגמאות השונות הקפדתם לציין את העובדה שעוברים אלקטרונים מעצם אחד לאחר, וכך נוצר המטען ובחלק מהדוגמאות אף הוספתם איור המראה את המטענים החשמליים הסטטיים המתרחקים זה מזה.

יחד עם זאת, מצאתי לנכון לציין נקודה שעשוייה לבלבל מבחינה פדגוגית, (ובכך ארחיב אולי את ההערה של אילן):

- נושא השאלה הוא "תהליך היווצרות הברקים".

- בסרטון המולטימדיה, תהליך היווצרות הברקים כולל שני חלקים: את היווצרות המטענים בעננים ע"י תהליכים של חשמל סטטי, ואח"כ תהליך היווצרות הברק עצמו בתהליך של קשת חשמלית בין הקרקע לענן  אובין ענן אחד למשנהו.

- לעומת זאת, השאלה שפיתחתם עוסקת בהיווצרות חשמל סטטי בתהליכים בעלי דימיון מסוים למה שקורה בענן (שפשוף סרגל פלסטיק בצמר ושפשוף בלון בשיער - בהשוואה לשפשוף של גושי קרח, טיפות ואויר קר), ולא עוסקת בפריקת החשמל הסטטי בעזרת ברק – השאלה היתה האם הנורה תידלק.

- לכן, בהנחה שהתלמיד למד הנושא רק על סמך המידע שהוצג בסרטונים ובטקסט השאלה, על מנת לענות נכונה הוא צריך להיות בעל ידע קודם במעגלים חשמליים (אחד המסיחים מתייחס לכך) ובנוסף, להסיק לבדו שתי מסקנות הקשורות זו לזו:

(1) הידלקות המנורה קשורה לחשמל סטטי

(2) האנרגיה האצורה כחשמל סטטי יכולה להתפרק ללא ברק

- לפי הניתוח שלי את הנתונים שהוצגו בשאלה, למסקנה מס' (1) אמור התלמיד להגיע מתוך אינטואיציה פיזיקלית הקושרת בין ברק לזרם חשמלי העובר דרך נורה. אם התלמיד צפה בנקודה שהעלה חנא המראה כדור ברקים מדליק מנורת פלואורסנט, אז יכול היה להגיע למסקנה זו, אף כי בניסוי התיאורטי המוצג בשאלה אין ברקים כמו ב"נורת הברקים"

- לפי המידע המוצג בשאלה, התלמיד חייב להגיע לבד למסקנה (2) לפיה הסרגל פורק את האנרגיה הסטטית שבו לא בעזרת ברק, אלא בעזרת זרם חשמלי הזורם ישירות למוליך של הנורה – ללא ניצוץ.

- תלמידים שאינם מבינים בחשמל – יש סיכוי שיטעו, או שכנראה יגיעו למסקנות אלה בדרך האלימינציה – על ידי פסילת המסיחים או ניסוי וטעייה.

- יכול להיות שאלה בדיוק הסוגיות שהתכוונתם שהתלמיד יתמודד במהלך פתרון השאלה אך לדעתי זה עלול ליצור תסכול מסויים בקרב חלק מהפותרים, כי התלמיד עלול להרגיש שהשאלה דורשת ממנו הבנה החורגת ממה שלמד בסרטון ובהסברים בהקדמה לשאלה. על מנת לשפר את השאלה הייתי מציע למקד את הדיון לנושא היווצרות מטענים סטטיים. למשל:

במקום: "מתואר בפניכם ניסוי בו לקחו סרגל פלסטיק ושפשפו אותו בעזרת מטלית צמר. ואחר-כך חיברו את הסרגל לנורית באמצעות חוט מוליך, והחזיקו ביד (שאין בה עודף אלקטרונים) את החוט המוליך השני היוצא מהנורית. מטרת הניסוי היא לבחון האם הנורית תאיר או לא."

אני מציע: "מתואר בפניכם ניסוי בו לקחו סרגל פלסטיק ושפשפו אותו בעזרת מטלית צמר. ואחר-כך חיברו את הסרגל לנורית באמצעות חוט מוליך, והחזיקו ביד (שאין בה עודף אלקטרונים) את החוט המוליך השני היוצא מהנורית. ברגע שהחוט החשמלי של הנורית נגע בסרגל היא נדלקה לזמן קצר. כיצד תסבירו את התופעה?" כמובן שצריך לשנות שניים מהמסיחים שמניחים שהנורית לא תאיר...

- נקודה נוספת שקצת הפריעה לי היא העובדה שמציינים בבירור שאלקטרונים עברו ממטלית הצמר לסרגל. אני מניח שזה נכון, אך לא ניתן הסבר מדוע דוקא זה מה שקרה ולא היפך (אלקרונים עברו מהסרגל למטלית הצמר...) היה רצוי להוסיף הסבר פשוט מדוע עברו אלקטרונים בכיוון זה דוקא. אם אין הסבר פשוט, רצוי למצוא ניסוח נייטרלי שמסביר רק על היווצרות מטענים עקב מעבר אלקטרונים מבלי לציין כיוון.

5.  Haj Yahya Heba (29.01.2017 pm 06.15.43)
תגובה

תודה רבה לכם על ההערות וההתייחסויות :)
ותודה על הפירגון .. אילן, אני תיקנתי לפי ההערה שלך.

בועז, אני לא מסכימה איתך בחלק מהדברים.
הנושא שלנו על תהליך היווצרות הברק, ומשום שאנו לא יכולים לעשות ניסוי בעוצמה של הברקים, אנחנו הביאנו שאלה לזרם חשמלי קטן דרך מעגל חשמלי .. שמתקיימת בו שני החלקים כמו בהיווצרות הברק (ולא כמו שאמרת רק את החלק של טעינת הסרגל- חשמל סטטי) אכן יש פריקה לחשמל הסטטי בנורית כאשר זרם האלקטרונים נע לכיוון גוף טעון חיובית. אמנם זה לא ברק כמו בנקודה שהזכרת: "האנרגיה האצורה כחשמל סטטי יכולה להתפרק ללא ברק".
אולי הבעייה שלך שצריך לקרוא לכותרת של השאלה במשהו אחר (?!)
אנחנו רצינו לקשר דווקא את נושא הברקים כי הסרטון שלנו הוא על הנושא הזה וגם הנקודות שחלק הוסיפו קשורות לזה ואי אפשר להתעלם מהנושא המרכזי. אך יכולנו למצוא קשר לשאלה שעוסקת באותו תהליך.. שוב המטרה שלנו על התהליך עצמו של היווצרות הברקים והשאלה לאו דווקא צריכה לעסוק בברקים עצמם. 
אני חושבת שהמידע שסיפקנו (סרטונים ונקודות והסבר) וגם את הרקע הקודם בחשמל-פיסיקה שציינו במצגת. מספיקים ללומד כדי לפתור את השאלה. אני מסכימה איתך שהשאלה דורשת רמת חשיבה גבוהה מעבר למה שנלמד וצריך פה לקשר בין תהליכים ולמצוא את האנלוגיה. אך זה בשבילנו היה דווקא משהו לטובתנו ועונה על דרישות המרצה, לשים שאלה מאתגרת (שמכילה גרף/טבלה/ניסוי לניתוח) והתשובה שלה לא תהיה מבוססת בלבד על הסרטון.

לגבי הניסוח החדש שלך לשאלה, את האמת זה הניסוח הראשוני שהיה לנו בהתחלה לפני שכתבנו את השאלה, אך החלפנו אותו מהסיבות הבאות: * קשה למצוא מסיחים הגיוניים שבכולם הנורית תאיר. * אם נתן לתלמיד את התוצאה זה לא יעורר מחשבה אצלו. - העניין של להחליט אם הנורית תאיר או לא זה העיקר של השאלה וגם הקושי שבה, והמטרה לבחון את המחשבה של התלמיד לגבי התהליך (הדגש הוא על הנימוק). תסתכל דווקא על המסיחים שבהם הנורית לא תאיר, תלמידים רבים חושבים כמוהם בדיוק. ואנחנו דווקא רצינו לחדד את ההבנה ע"י הבאת טיעונים שגויים לידי ביטוי במסיחים. 

לגבי הנקודה שלך על כיוון מעבר האלקטרונים בין מטלית הצמר והסרגל, אתה צודק שגם אנחנו לא יודעים את הסיבה לכך (ייתכן שזה קשור לסוג החומר, או בפעולת השפשוך תלוי מי זז ומי קבוע) אך זה לא משנה בשבילנו. 
כי טענה זאת "עברו אלקטרונים ממטלית הצמר לסרגל" נמצאת בתשובות ולא בניסוח השאלה עצמו, לכן אנו לא חייבים לספק הסבר לזה. ובתשובות אנחנו מחפשים נימוק אפשרי, ובוודאי אם עברו אלקטרונים לסרגל המסקנה שהנורית תאיר. כי אם היה ההפך הנורית לא היתה מאירה. 

בכל מקרה ניסיתי לתקן כמה שאפשר. 

תודה,

6.  Markowitz Dan (06.11.2018 pm 06.05.54)
הווצרות ברק

השאלה מענינת ומעוררת סקרנות, השאלה דורשת התעמקות בנושא ומסבירה את הנושא בצורה טובה

7.  aviram efrat (10.11.2018 pm 10.17.09)
הערכת השאלה

שאלה מעניינת וההסבר שניתן בהחלט מקיף ומסביר את התופעה באופן יפה מאוד. מאוד אהבתי את הניסוי שהוצע בשאלה. הוא מעודד את הקורא לנסותו בעצמו. הסרטון מאוד אינפורמטיבי ומכיל פרטים רבים שעוזרים להסבר (למשל האנימציות) וגם התמונות המרהיבות שצולמו מרחבי הארץ תורמות המון. הקריינות היתה מהירה מעט לטעמי, אך זו דעתי האישית בלבד.



History of edits
Edited BY: Heba Haj Yahya Edit Date: 2017-01-29 18:13:46
Edited BY: Heba Haj Yahya Edit Date: 2017-01-29 18:13:11
Edited BY: Heba Haj Yahya Edit Date: 2017-01-23 03:59:00
Edited BY: Heba Haj Yahya Edit Date: 2017-01-23 03:56:26
Edited BY: Heba Haj Yahya Edit Date: 2017-01-23 03:53:42
Edited BY: boaz magen Edit Date: 2017-01-10 01:59:19
More Interactive Questions that might interest you In Physics