אנמיה חרמשית
Question:

אנמיה חרמשית

אנמיה חרמשית היא מחלה תורשתית הנפוצה בעיקר במרכז אפריקה. חולים באנמיה חרמשית סובלים ממחסור חמור בחמצן, ומרביתם מתים לפני גיל הפוריות המינית.

ההמוגלובין, המצוי בתאי הדם האדומים, שונה אצל החולים במחלה, וכאשר ריכוז החמצן ברקמות הוא נמוך, ההמוגלובין יוצר מבנים מאורכים. בעקבות זאת מקבלים תאי הדם האדומים צורה של חרמש במקום הצורה הכדורית.

 תמונה 1:  מצד ימין: תא דם אדום חרמישי. מצד שמאל: תא דם אדום אצל אדם בריא.

תמונה 2:  מצד ימין: הידבקות ההימוגלובין בתוך תא דם אדום חרמישי. מצד שמאל: ההימוגלובים בתא דם אדום אצל אדם בריא.

תאי דם חרמשיים נהרסים במהירות הן ע"י המערכת החיסונית והן בשל אורך החיים שלהם הקצר מהרגיל ומכאן נובע השם אנמיה משמעותו מחסור בתאי דם אדומים. תאי דם חרמשיים אינם זורמים בצורה יעילה, בעיקר בכלי הדם הדקים.

כפי שניתן לראות בסרטון שממחיש את הזרימה של תאי דם חרמשיים ותפוצת המחלה:

 

 

 

נושא השאלה: הקשר בין אנמיה חרמשית למלריה

במאה השבע עשרה הביאו סוחרי עבדים הולנדיים אנשים מאפריקה ויישבו אותם באופן אקראי בשני אזורים בהולנד. באחד מהמקומות האלה נפוצה מחלת המלריה, ואילו באחר – לא. ולא ניתן היה להבחין בין בריאים לנשאי המחלה. מלריה היא מחלה הנגרמת על ידי טפיל התוקף את תאי הדם האדומים, אך רק בצורתם העגולה. תאים חרמשיים אינם פגיעים.

בגרף הבא מוצגים נתונים אודות שינויים שחלו בהרכב אוכלוסיית העבדים במשך 200 שנה:


 

אילו פרטים ישרדו יותר, בריאים או נשאים, באזור מוכה מלריה? ולמה?

 

6 People tried to answer this question

פריטים נשאים ישרדו יותר באזור ללא מלריה, מכוון שפרט נשא אנמיה חרמשית מקנה עמידות מפני מלריה.

פריטים בריאים ישרדו יותר באזור ללא מלריה, מכוון שהיות הפרט בריא מקנה לו יתרון הישרדותי באזורים ללא מלריה.

פרטים נשאים ישרדו יותר באזור מוכה מלריה, מכוון שנשאותלאנמיה חרמשית מקנה עמידות מפני מלריה.

פריטים בריאים ישרדו יותר באזור מוכה מלריה, מכוון שהיות הפרט בריא מקנה לו יתרון הישרדותי באזורים נפוצים במלריה.

כל הכבוד, אכן כפי שניתן לראות כי שכיחות פרטים נשאים אחרי כ-200 שנה עלתה ל- 80% לעומת פריטים בריאים ששכיחותם 20% באזור מוכה מלריה

 

 שים לב! משפט זה הינו נכון, אך לא עונה על דרישת השאלה.

חשוב שנית! הסתכל על הגרף והשווה בין שכיחות פריטים בריאים ונשאים לאנמיה אחרי כ-200 שנים.

 תשובה לא נכונה! הסתכל על הגרף וראה כי עבור כ200 שנה שכיחות הפריטים הנשאים כ 45% באזור ללא מלריה לעומת שכיחות הפריטים הנשאים .....% באזור מוכה מלריה. ויש להסתכל שינית על דרישת השאלה.



Comments:
1.  talmor irit (04.01.2018 pm 08.11.16)
משוב הערכת עמיתים

משוב במסגרת משימה 5 בקורס שימושי רשת

  1. הנושא מעניין, השאלה מאתגרת ומעוררת מחשבה.
  2. התמונות ממחישות את משמעות השם של המחלה, ושהצורה מתקבלת מסידור מעוות של ההמוגלובין. ההסבר ים ברורים.
  3. הסרטון מנסה להמחיש מדוע המחלה מסוכנת, וזה יפה מאוד. עם זאת, כדי להמחיש טוב יותר מדוע התאים המעוותים נתקעים בכלי הדם ולא ממשיכים ביתר קלות (שהרי לכאורה הם יותר קטנים... ). כדאי היה, לדעתי, לשרטט את ההמוגלובין החרמשי כך שבשלב מסוים הקצה החד שלו פונה אל דופן כלי הדם, וכביכול "ננעץ בו", ואז אינו ממשיך לזרום.
  4. המידע המוצג בשאלה ובהסברים שלפניה אינו "סגור על עצמו". אסביר: מצד אחד נכתב בהסבר המקדים כי החולים באנמיה חרמשית מתים לפני גיל הפריון. מצד שני בגרף השאלה מוצג כי בתוך 200 שנה גדל באופן משמעותי אחוז נשאי המחלה באיזור מוכה מלריה. זוהי לכאורה סתירה – כי אדם שאין לו רקע קודם בנושא עלול לחשוב שמדובר במחלה שתוקפת את הנשאים ובשלב מסוים הורגת אותם. . ההסבר הנכון הוא כמובן כי הגן של האנמיה החרמשית הוא רצסיבי, ואדם שהוא  נשא מסתמך על כדוריות נורמליות שנמצאות אצלו.
2.  Gold Eran (09.01.2018 am 11.39.38)
משוב במסגרת משימה 5 בקורס שימושי רשת

1. הנושא מוסבר בצורה יפה.

2. עוצמת הקול בסרטון נמוכה עד שקטה לחלוטין ולא ניתן להקשיב להסבר.

3. רצוי לעשות הגהה למסיחים, מבחינת מרווחים וניסוח.

4. מאחר ואיננו יודעים כמה קטלנית מחלת המלריה, קצת קשה לענות על השאלה באופן מובהק.

3.  ismail arwa (10.01.2018 pm 09.23.39)
משוב לשאלה

שלום,

כל הכבוד על העבודה המושקעת,

ראשית, רציתי להתחיל בנקודות לשימור:

  • נושא השאלה מעניין , תמיד מחלות מעניינות אנשים. היה חומר רקע ממש טוב לגבי אנמיה חרמשית ומי שאינו מכיר את המחלה הוא ממש יכול להבין את אופי המחלה בצורה טובה לפי ההסבר המצורף לשאלה.
  • התמונות המצורפות לחומר הרקע רלוונטיות לנושא ועוזרות להבנת המחלה בצורה יותר טובה במיוחד התמונה המראה את המבנים המאורכים שההמוגלובין מייצר.
  • האנימציה בסרטון מושקעת וממחישה את הנושא בצורה טובה.

יש מספר דברים שהייתי משפרת :

  1. הניסוח של השאלה מבלל מאוד מדובר בשאלה שמתייחסת לשתי מחלות "מלריה" ו"אנמיה חרמשית" ולכן השאלה הייתה צריכה להיות מנוסחת אחרת , הייתם צריכים לרשום נשאים או בריא לאיזה מחלה (אנמיה או מלריה) כך למשל: אילו פרטים ישרדו יותר, בריאים או נשאים למחלת האנמיה, באזור מוכה מלריה? ולמה?

זה ממש יכול לעזור בפתרון השאלה.

2. אם מסתכלים על השאלה ועל המסיחים אפשר ממש לראות כי האיור של העמודות מיותר , את התשובה של השאלה אפשר למצוא  במידע שהוצג לפני השאלה, היה רשום במפורש " מלריה היא מחלה הנגרמת על ידי טפיל התוקף את תאי הדם האדומיםאך רק בצורתם העגולה. תאים חרמשיים אינם פגיעים." והתשובה של השאלה הייתה " פרטים נשאים ישרדו יותר באזור מוכה מלריה, מכוון שנשאות לאנמיה חרמשית מקנה עמידות מפני מלריה"

אם הייתם רוצים שהעונים לשאלה יצטרכולהשתמש במידע שמוצג בגרף ולעורר מחשבתם של העונים הייתם יכולים לעשות אחד משני הדברים :  

א. הייתם צריכים להכניס נתונים מספריים לתוך התשובות ולא רק לשאול לגבי " מי ישרוד יותר ולמה", הייתם צריכים להתייחס לאחוזים של שורדים.

ב. לא הייתם צריכים לרשום את המשפט שהצגתי לעיל  שפותר את השאלה על מנת לעודד מחשבה ושימוש בגרף העמודות.

3.ניסיתי כמה פעמים לשמוע את הסרטון ולא הצלחתי בכלל, עוצמת הקול ממש נמוכה.

4. כל ההסבר המוצג בשאלה היה מתייחס למחלה ולחולים במחלה, ופתאום כשעוברים לשאלה , רואים שהשאלה מתייחסת לנשאי המחלה ולבריאים, אין התייחסות לחולים בכלל , בנוסף בהסבר לא התייחסתם בכלל לנשאי מחלת האנמיה- וכמו שידוע לי  נשאים למחלה מסוימת בד"כ בריאים אבל יש להם את אלל המחלה והוא לא מופיע בפנוטיפ,לא היה שום התייחסת לגבי נשאי מחלת האנמיה, וכמו ולכן הגיוני לחשוב כי נשאי האנמיה תאי הדם האדומים אצלם צריכים להיות בצורה הרגילה ולא בצורה של חרמשית ולכן לפי ההגיון  זה לא צריך לקנות עמידות מפני מלריה ואם הדבר שונה לגבי נשאי מחלת האנמיה הייתם לצריכים להסביר ולהתייחס יותר לצורת הדם אצל הנשאים האם יש להם את שני הסוגים של כדוריות הדם? מה ההבדל בין נשא לחולה? חסר לכם את המידע הזה.

5. במידע שהצגתם היה רשום כי רוב החולים לא מגיעם לגיל הפוריות המינית, זה לא נכון , מכיוון שתוחלת החיים של חולי אנמיה חרמשית היא בממוצע 50 עד 60 שנה. תוחלת החיים נקבעת בעיקר על ידי דרגת חומרת המחלה וסימפטומיה ובריאותו של החולה.

 

  • בסוף, אפשר להגיד כי בסה"כ העבודה הייתה טובה

מאחלת שעזרתי

בהצלחה,

ארווה

4.  Kolman Chen (13.01.2018 pm 08.54.31)
הערכת עמיתים
  • הנושא שבחרתם מעניין והתיאור  במבוא לשאלה נכתב באופן הדרגתי וטוב
  • אהבתי שהרחבתם על נושא המלריה שכן הוא מתקשר לנו למחלה שכולנו מכירים ומודעים אליה (קישור לנושא יומיומי)
  • השקופיות וההדמיה בסרטון המצורף היו ברורים ותרמו להבנה של הנושא
  • בתור אחת שאינה מהתחום היה חסר לי מאד הגדרות בסיסיות ותפקידים למושגים שהשתמשתם בהם כגון: המוגלובין, כדוריות דם, אנמיה ועוד.
  • השאלה שנשאלה עסקה בעיקר בניתוח גרף ולאו דווקא בתופעה עצמה. שאלה שקשורה ישירות לנושא היתה יכולה להעמיק את ההבנה והלמידה של הנושא הנבחר

 

5.  Mazouz Lirane (06.11.2018 pm 06.15.45)
הערכת עמיתים

קודם כל-היה לי ממש מעניין לקרוא את כל המידע המקדים, ההסבר היה מעולה, הסרטון הראה ממש טוב את הסכנה שבאנמיה חרמשית. מאוד מעניין.

הבחירה גם לעשות אינטגרציה של הנושא עם מחלה נוספת, דורשת חשיבה מסדר גבוה רק כדי להבין את ההקשר. וזה מעניין וחשוב גם לראות שלפעמים דווקא מחלות מקנות עמידות למחלות אחרות.

הבעיה שלי היתה רק עם המסיחים-קודם כל, השאלה היא על אזורים מוכי כולרה, אז כבר שני מסיחים יורדים בלי לחשוב בכלל, וגם השניים הנותרים-מספיקה קריאה של הגרף בשביל להבין מהחצי הראשון של התשובה מהי התשובה הנכונה. בעיני היה שווה שיהיו שני מסיחים לכל חצי ראשון של שאלה, שכולם יתעסקו באזור מוכה כולרה, ושההסברים (שהם לא מצויים באופן מובהק לחלוטין בשום מקום) הם החשיבה הנוספת שתדרש מתלמידים כדי לענות נכון. כלומר: שלב ראשון-להבין שמי שישרוד יותר זה החולים דווקא (את זה ניתן גם להסיק מהגרף), ואז ההסבר לזה הוא המקנה את היתרון המחשבתי בפתרון השאלה.

 

בקיצור-הכנה מרשימה מאוד, מלמדת ומעניינת מאוד, משלבת תמונות וסרטונים מאוד מעניינים ובמקומם, רק הייתי משפצרת בקטנה את המסיחים למצות למצות את הפוטנציאל האדיר שבשאלה הזאת.

 



History of edits
Edited BY: Reham Hajir Edit Date: 2017-12-28 22:04:52
Edited BY: Reham Hajir Edit Date: 2017-12-28 22:01:15
Edited BY: Reham Hajir Edit Date: 2017-12-28 21:58:27
Edited BY: Reham Hajir Edit Date: 2017-12-28 21:53:42
Edited BY: Reham Hajir Edit Date: 2017-12-28 21:49:36
Edited BY: Reham Hajir Edit Date: 2017-12-28 21:46:38
More Interactive Questions that might interest you In Biology